Beitsah
Daf 15b
משנה: אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לַטַּבָּח שְׁקוֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר אֲבָל שׁוֹחֵט וְהֵן מְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן׃
Traduction
Il est interdit ce jour de repasser les couteaux sur la meule, mais il est permis de les aiguiser l’un sur l’autre (ce changement suffit). On ne devra pas demander à un boucher d’acheter pour un dînar de viande (c’est du commerce); mais celui-ci, après avoir égorgé une bête, pourra la dépecer entre ses clients (sans désigner le prix).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אין משחיזין את הסכין ביו''ט. ברחיים או במשחזת:
אבל משיאה ע''ג חבירתה. דשינוי הוא:
לא יאמר אדם לטבח וכו'. לפי שאסור להזכיר שם דמים וסיפא איצטריך ליה שאע''פ שהוא טבח ורגיל למכור לא מיחזי כדרך מקח וממכר כששוחט ומחלק סתם בלי פסוק דמים:
הלכה: אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֵירָתָהּ. אָמַר רַב חִסְדָּא. דְּרִבִּי יְהוּדָה הִיא. אָמַר רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. דִּבְרֵי חַכֹּל הִיא. כְּדֵי לְהַעֲבִיר שַׁמְנוּנִית שֶׁעָלֶיהָ.
Traduction
''Il est permis d’aiguiser un couteau sur l’autre,'' est-il dit (§ 7). Ceci est conforme, dit R. Hisda (79)Il voulait être libre, le jour, d'assister aux conférences religieuses qui ont alors lieu., à l’avis de R. Juda (qui permet plus loin, 5, 2, ce qui concourt à la faculté de manger). Selon R. Juda (un homonyme) au nom de Samuel, cette action est autorisée même d’après tous, parce qu’il importe seulement de nettoyer les couteaux de la graisse qui est sur eux.
Pnei Moshe non traduit
גמ' אין משחיזין וכו' א''ר חסדא דר' יהודה היא. והכי גריס להא לקמן בפ''ה על מתני' אין בין י''ט לשבת אלא אוכל נפש בלבד ור' יהודה קאמר בברייתא אף מכשירי אוכל נפש מותר ומתני' דמתיר להשיאה ע''ג חבירתה וקס''ד כדי לחדדה והלכך קאמר רב חסדא דר' יהודה היא ובמשחזת הוא דאסור דעובדא דחול הוא:
אמר רב יהודה וכו'. לא היא אלא דברי הכל היא ומיירי שעושה כדי להעביר שמנונית שעליה ואפילו הכי במשחזת לא דעובדא דחול היא:
תַּנִּי. לֹא יֹאמַר אָדָם לַחֲבֵירוֹ. הֲרֵי אֲנִי עִמָּךְ בְּסֶלַע. הֲרֵי אֲנִי עִמָּךְ בְּשֶׁקֶל. אֲבָל אוֹמֵר הוּא לוֹ. הֲרֵי אֲנִי עוֹמֵד לַמֶּחֱצָה לִשְׁלִישׁ וְלִרְבִיעַ. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי שָֽׁקְלוֹ מָנָה כִנֶגֶד מָנָה בִּבְכוֹר. בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים. בַּחוֹל. הָא בְיוֹם טוֹב אָסוּר. עַל שֵׁם אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָּר׃ רַב אָבוּן רַב יְהוּדָה בְשֵׁם שְׁמוּאֵל. 15b אֲפִילוּ לִתְלוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים אָסוּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לָא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא בְגִין דְּתַנִּינָן. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר. שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְּנֶגֶד הַקּוֹפִיס. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִיקָּר׃ הָא תַנַּייָא קַדְמִייָא סְבַר מֵימַר מַשְׁגִּיחִין. הָא תְלוֹתוֹ בְּכַף מֹאזְנַיִם מִפְּנֵי הָעַכְבָּרִים מוּתָּר.
Traduction
On a enseigné (76)Tossefta à ce, ch. 3.: on ne devra pas ce jour dire à son prochain que l’on veut participer à son acquisition pour un selà, ou pour un sicle, mais on pourra lui proposer de prendre la moitié, le tiers, ou le quart (sans parler d’argent). R. Hiya le grand ou R. Simon b. Rabbi pesaient, par équivalence d’une quantité de viande profane, celle du premier-né. Toutefois, ce mode de pesage (évitant la manière usuelle) n’était permis qu’en semaine; c’est interdit au jour de fête, puisqu’il est dit que l’on ne doit avoir aucun recours aux balances. R. Aboun dit que, selon R. Juda au nom de Samuel, on ne doit pas même suspendre la viande dans la balance pour la mettre à l’abri des souris. L’interdit de tout contact ne va pas jusque là, dit R. Yossa b. Aboun; mais comme il est dit qu’aux termes de R. Juda on peut établir un pesage par équivalence des ustensiles de cuisine, les autres sages défendent de recourir à la balance; il s’agit donc seulement d’interdire ce que le premier interlocuteur permet, mais la défense ne va pas jusqu’à empêcher de suspendre de la viande dans la balance pour la mettre à l’abri des souris.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ג לא יאמר וכו' הרי אני עומד למחצה לשליש ולרביע מותר שאינו מזכיר פיסוק דמים:
שקלו מנה כנגד מנה בבכור. כדתנן בפ''ה דבכורות שאע''פ שאין הבכור והמעשר נשקלין בליטרא מפני שהוא כמזלזל בקדשים אבל שוקלין מנה כנגד מנה בבכור שאם יש לו חתיכת בשר חולין שנשקלה בליטרא יכול לשקול בשר בכור כנגדה ובמעשר אפי' מנה כנגד מנה אין שוקלין דמיחזי כאלו מוכרו ובהמת מעשר אסור למכור כלל לפי שנאמר בו לא יגאל וגמרינן גאולה גאולה מחרמים:
בד''א בחול. גבי בכור הוא שהתירו כדאמרן הא בי''ט בבהמה שנשחטה לצורך י''ט אסור אף מנה כנגד מנה לפי שאין משגיחין וכו':
אפי' לתלותו וכו'. כדפרישית במתני':
א''ר יוסי בר' בון לא מטעם הזה וכו'. כלומר לא מפני שאמרו חכמים אין משגיחין בכף מאזנים אתה בא לאסור אפי' בא לשומרו מפני העכברים דלא היא אלא בגין דתנינן וכו' הואיל ור' יהודה מתיר לשקול בשר כנגד הכלי והקופץ ועלה אמרו חכמים אין משגיחין בכף מאזנים:
הא תנייא קדמייא וכו'. כלומר משום דת''ק והוא ר' יהודה ס''ל משגיחין לפיכך נקטו חכמים בהאי לישנא וקאמרי אין משגיחין בכף מאזנים והיינו לאסור מה דמתיר ר' יהודה הא לתלותו בכף מאזנים מפני העכברים לכ''ע מותר דהאי לא מיחזי כשוקל:
תַּנֵּי: רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר. אַף מְפַייֵס הוּא אָדָם אֶת עַצְמוֹ בַּלִּיטְרָא. לֵידַע מַה הִגִּיעַ לוֹ. כְּהָדָא רִבִּי מָנָא זְבַן חָרוּבִין דִּשְׁמִיטָּה. אֲתַא שְׁאַל לְרִבִּי חִזֵקִיָּה. אֲמַר לֵיהּ. נְהִגִין רַבָּנִן כְּהָדָא דְּרַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל.
Traduction
On a enseigné: selon R. Simon b. Gamliel, il est permis aussi pour sa satisfaction personnelle de peser la viande contre des poids ordinaires, afin de savoir combien l’on à reçu. C’est ainsi que R. Mena ayant acheté des caroubes en la 7e année agraire (77)En ce cas, on vendra sans mesure, ni poids, ni (Nb, dit le (Sheviit 8, 3)., il alla demander à R. Hiskia s’il était permis de les peser chez lui pour savoir ce qu’il a reçu: R. Hiskia le permit en disant que les rabbins ont l’habitude d’adopter l’avis de R. Simon b. Gamliel.
Pnei Moshe non traduit
אף מפייס הוא אדם את עצמו בליטרא. אם לקח אדם בשר בי''ט יאינו יודע כמה הוא משקלו לפי שאסור ליקח במשקל יכול הוא לפייס עצמו ולשקלו בביתו בליטרא להנחת דעתו ולידע מה הגיע לו מהבשר הזה:
כהדא ר' מנא זבן חרובין דשמיטה. ותנן בפ''ח דשביעית אין מוכרין פירות שביעית לא במדה ולא במשקל ולא במנין כי היכי דלא ליתי לזלזולי בהו ואתא ר' מנא ושאל לר' חזקיה אם מותר לשקול בינו לבין עצמו להפיס דעתו ולידע כמה הוא וא''ל נהגין רבנן כהדא דרשב''ג ומותר:
תַּנֵּי. הַטַּבָּח לֹא יְהֵא שׁוֹקֵל בְיָדוֹ וּמֵנִיחַ. שֶׁיָּדוֹ כְלִיטְרָא הִיא. אֲבָל חוֹתֵךְ הוּא בַסַּכִּין וְנוֹתֵן לָזֶה וְלָזֶה.
Traduction
On a enseigné: le boucher ne devra pas soupeser à la main les morceaux de viande, car il en a une telle habitude que sa main équivaut à un poids, mais il lui est loisible de couper un morceau en deux parts très égales et de remettre l’une d’elles à chacun (ce n’est pas un mode apparent de pesage, quoique revenant au même).
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא שם:
הטבח לא יהא שוקל בידו ומניח. לפי שידו כליטרא היא שהוא אומן בכך ויודע לכוין המשקל בידו:
אבל חותך הוא בסכין ונותן וכו'. אע''פ שיודע לכוין בחתיכה שאין זה דרך משקל:
תַּנֵּי. אֵין מַרְגִּילִין בְּיוֹם טוֹב. וְלֹא בַחוֹל בִּבְכוֹר וְלֹא בִפְסוּלֵי הַמּוּקְדָּשִׁים. אָמַר רִבִּי אָבוּן. שֶׁלֹּא יְהֵא כְעוֹבֶד בּוֹ עֲבוֹדָה בְחַייָו. אָמַר רִבִּי יוּסְטָא בַר שׁוּנֶם. גָּֽזְרוּ עֲלֵיהֶן שֶׁלֹּא יִרְעוּ אוֹתָן עֲדָרִים עֲדָרִים. אָמַר רִבִּי מָנָא. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי מִינְפּוּחַ שָׁרֵי. לְמִיחְבּוֹט. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר. אָמַר רִבִּי יוֹסֵי בֵּירִבִּי בּוּן. כָּל עַמָּא מוֹדֵיי לְמִיחְבּוֹט אָסוּר. לְמִינְפּוּחַ. רִבִּי חִייָה רַבָּה וְרִבִּי שִׁמְעוֹן בְּרִבִּי. חַד אָמַר. אָסוּר. וְחוֹרָנָה אָמַר. מוּתָּר.
Traduction
On a enseigné: il n’est pas permis le jour de fête d’enlever la peau entière par les pieds (travail pénible), et même en semaine l’on n’agira pas ainsi à l’égard d’un premier-né égorgé, ou d’un animal consacré devenu impropre à la consommation; c’est défendu, dit R. Aboun, afin de ne pas paraître vouloir conserver cette peau pour un travail profane (78)B., Bekhorot 33a.. R. Yousta b. Shounam dit: les rabbins l’ont interdit pour les dits animaux consacrés, de crainte qu’on les élève comme troupeaux en pâturage (ajournant leur égorgement jusqu’à ce qu’un amateur achète la peau entière). R. Mena dit: tous reconnaissent qu’il est permis d’utiliser cette peau comme soufflet; il y a seulement discussion sur le point de savoir si on peut la tanner (pour servir d’outre à huile ou miel), entre R. Hiya le grand et R. Simon b. Rabbi; l’un le défend, et l’autre le permet. Selon R. Yossé b. R. Aboun, au contraire, tous s’accordent à permettre cette dernière opération (qu’il suppose plus fréquente que l’autre), mais la discussion entre R. Hiya et R. Simon porterait sur la question de savoir s’il est permis d’utiliser la peau comme soufflet; l’un le défend; l’autre le permet.
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ב:
אין מרגילין בי''ט. אסור להפשיט הבהמה דרך הרגלים כל העור שלם כדי לעשות ממנו מפוח לנפחים או למוכרי דבש ושמן שנותנין אותן בעורות כבשים המופשטין שלימים ומשום דטירחא יתירא הוא:
ולא בחול בבכור וכו'. כדמפרש ר' אבון טעמא שלא יהא כעובד בו עבודה בחייו כלומר שלא יהא נראה שמשמרו בחייו לכך ולעשות עבודה בעורו:
אמר ר' יוסטה בר שונם. בבכור ובפסולי המוקדשין טעמא אחרינא איכא שגזרו עליהן כדי שלא ירעו אותן עדרים עדרים שאם אתה מתירו להרגילו גזירה דאתי לשהוייה מלשחטן עד שימצא בני אדם המבקשין עורות שלימין ובין כך יגדל עדרים מהן ואתי בהו לידי תקלה לגיזה ועבודה:
כל עמא מודיי מינפוח שרי. הני תנאי דפליגי לקמיה בהא כ''ע מודים שאם עשוי לעשות ממנו מנפוח לנפחים שהוא מותר דשכיחא הוא לקנותן ולא אתי לשהויי כי פליגי למיחבוט אם הוא עשוי בשביל לקבל בתוכו שמן ודבש שדרך לחבוט אותו כדי לנקותו דבהא לא שכיחי הקונים כל כך ור' חייה רבה ור' שמעון ברבי פליגי חד וכו':
ור' יוסי בר' בון. אמר איפכא דטפי שכיחא למיחבוט ולמינפוח הוא דפליגי:
Beitsah
Daf 16a
משנה: הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם לֹא יְבִיאֵם בַּסַּל וּבַקּוּפָּה אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ לְפָנָיו. הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקּוּפָּה לַאֲחוֹרָיו אֲבָל נוֹטְלָהּ בְיָדוֹ. מַתְחִילִין בַּעֲרֵימַת הַתֶּבֶן אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמּוּקְצֶה:
Traduction
En transportant des cruchons de vin d’un endroit à l’autre, on ne devra pas (comme aux jours ordinaires) les transporter dans un panier ou une hotte, mais les mettre sur l’épaule, ou devant soi (à la main). Pour le transport de la paille, on ne formera pas de bottes à porter sur le dos, mais on la prendra à la main. Pour l’usage de la paille, on commencera par en employer un peu (même sans l’avoir préparée), pour arriver par ce moyen détourné, à en emporter, sans qu’il soit permis d’agir ainsi pour le bois déposé au hangar (où l’on ne va guère).
Pnei Moshe non traduit
מתני' המביא כדי יין ממקום למקום. בתוך התחום או חוץ לתחום ע''י עירוב:
לא יביאם בסל ובקופה. לתת ג' וד' כדות לתוך הסל או הקופה ונושאם שאע''פ שהותרה הוצאה בי''ט אפילו שלא לצורך לא ישא כדרך שהוא עושה בחול אלא מביא הוא על כתיפו או לפניו בידו אחד או שנים דמוכח שלצורך י''ט הוא מביאם. ואם אי אפשר לו לשנות מותר:
וכן המוליך את התבן. להיסק או לבהמה:
לא יפשיל את הקופה לאחוריו. שהוא כדרך חול אבל נוטלה בידו ומביאה:
ומתחילין בערימת התבן. להשתמש ממנה ואע''ג שלא הכינה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה דהאי תנא לית ליה מוקצה:
אבל לא בעצים שבמוקצה. רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה על שם שהוקצה הוא לאחור ושם נותנין עצים וכל דבר שאין דעתו ליטול עד זמן מרובה ואין נכנסין ויוצאין בה תדיר והנך עצים דאיירי בהו הכא בקורות גדולות של ארזים עסקינן שעומדות לבנין והן מוקצה מחמת חסרון כיס שדמיהן יקרים ואפי' ר''ש דלית ליה מוקצה מודה בהא. ולדידן דקי''ל במוקצה בי''ט כר' יהודה מוקמינן למתני' כולה כר' יהודה ורישא דקתני מתחילין בערימת התבן מיירי בתיבנא סריי' ואית ביה קוצים דאפילו לטינא לא חזי ובההיא אפילו ר' יהודה מודה דלית ביה משום מוקצה שאינו עומד אלא להסקה:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֶנְוָנִי מַלֵּא לִי כְּלִי זֶה אֲבָל לֹא בַמִּידָּה. רִבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִידָּה לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְשָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיָה מְמַלֵּא אֶת מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים אַף בַ‍ּחוֹל עוֹשֶׂה כֵן מִפְּנֵי 16a מִיצּוּי הַמִּידּוֹת.
Traduction
Il est permis de dire à un boutiquier de remplir tel ou tel vase, à condition de ne pas employer de mesure; R. Juda défend de remplir le vase qui représente une mesure déterminée. Aussi, Saül b. Botnith avait l’habitude de remplir ses mesures la veille de la fête, afin de pouvoir les livrer ainsi à ses clients au jour de la fête. Aba Saül agissait de même aux jours de demi-fête (80)Cf. ci-après, 5, 2 ( 63b), et (Megila 1, 8) ( 71a).; même en semaine, disent les autres sages, il agissait ainsi, pour parer aux rétrécissements des mesures (pour que le client ne perde rien de ce qui s’attache aux bords ou au fond de la mesure).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אומר אדם לחנוני מלא לי כלי זה. אם הכלי לאו מיוחד למדה היא:
אבל לא במדה. אם הכלי מיוחד למדה היא:
ר' יהודה אומר אם היה כלי של מדה. אפי' אינו מיוחד למדה עכשיו אלא שעומד לכך אם ישבר כלי המיוחד יעמיד זה תחתיו לא ימלאנו ואין הלכה כר' יהודה:
ממלא מדותיו מערב יום טוב. לפי שאין מודדין ביום טוב:
במועד. בחול המועד היה גם כן עושה כך מפני ביטול בית המדרש שהיו רבים באים לשאול ממנו במועד שאינם טרודים במלאכה והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום:
מפני מיצוי המדות. כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו והן מתמצות והולכות כל הלילה כדי שלא ישאר לו השמן המדובק בשולי המדה ובצדדיה ונמצא גוזל את הלקוחות:
משנה: אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי בֵצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִינְייָן שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ׃
Traduction
Il est permis de dire à son prochain de lui remettre un tel nombre d’œufs ou de noix, parce que c’est l’usage du maître de maison de compter ainsi chez lui (sans commerce).
Pnei Moshe non traduit
מתני' אומר אדם לחבירו וכו' להיות מונה בתוך ביתו. ולא מוכחא מילתא דמשום דמים מדכיר לו המנין אלא שכך הוא צריך:
הלכה: תַּנֵּי. אוֹמֵר הוּא אָדָם לַחֲבֵירוֹ תֶּן לִי כְּלְה שֶׁלְתַּבְלִין. שֶׁכֵּן בַּעַל הַבַּיִת דַּרְכּוֹ לִהְיוֹת נוֹתֵן כְּלָה שֶׁלְתַּבְלִין בְּתוֹךְ תַּבְשִׁילוֹ.
Traduction
On a enseigné: il est permis aussi de dire à son prochain de vous donner une mesure d’épices, parce que c’est l’habitude des maîtres de mettre une telle quantité dans les mets (sans qu’il s’agisse pour cela d’une mesure précise).
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני וכו'. כלה מדה של תבלין וכו'. ואין זה כמזכיר המדה ומדקדק בכך אלא שכן בעל הבית דרכו בכך:
הדרן עלך אין צדין
הלכה: רַב חוּנָה אָמַר. אוֹ חָסֵר אוֹ יֶתֶר. רִבִּי לָֽעְזָר אָמַר לִזְעוּרָה בַּר חָמָא. מַלֵּי לִי הָהֵן מָנָא. וּלְמָחָר אֶנָן מְכִילִין לֵיהּ.
Traduction
R. Houna dit: l’autorisation de remplir un vase s’entend à la condition qu’il y ait plus ou moins que la mesure (non exacte). R. Éliézer disait à Zeira b. Hama: remplis-moi ce vase aujourd’hui, et demain nous verrons combien de mesures il contient.
Pnei Moshe non traduit
גמ' או חסר או יתיר. שלא יאמר מלא לי כלי זה במלואו אלא תן לי בתוכו ואם הוא חסר או יתיר מהמדה:
מלא לי אהן מנא. היום:
ולמחר אנן מכילין ליה. נמדוד כמה מדות יש בו והכלי הזה היה מכיל כמה מדות:
תַּנֵּי. מַעֲשֶׂה בְּרִבִּי לָֽעְזָר בֵּירִבִּי צָדוֹק וְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיוּ חֶנְווָנִים בִּירוּשָׁלַיִם. וְהָיוּ מְמַלִּין מִידּוֹתֵיהֶן מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב. וְנוֹתְנִין אוֹתָן לַלָּקוּחוֹת בְּיוֹם טוֹב. רִבִּי חֲנַנְיָה בֶּן עֲקַבְיָה אוֹמֵר. אַף בְּחוֹלוֹ שֶׁלְמוֹעֵד הָיוּ עוֹשִׂין כֵּן מִפְּנֵי מִיצּוּי הַמִּידּוֹת. אַף הוּא כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. וַחֲבֵירוֹ כִּינֵּס שְׁלֹשׁ מֵאוֹת חָבִיּוֹת. אָֽמְרוּ לָהֶן חֲכָמִים. לֹא הָיִיתֶם צְרִיכִין לַעֲשׂוֹת הֵּן. אֶלָּא הוֹאִיל וְהֶחֱמַרְתֶּם עַל עַצְמְכֶם. יֵעָשֶׂה בָהֶן צוֹרְכֵי צִיבּוּר. פַּעַם אַחַת חָלָה. וְנִכְנְסוּ רַבּוֹתֵינוּ לְבַקְּרוֹ. אֲמַר לוֹן. אַתּוֹן חָמוּן הָדָא יְמִינָא דַהֲווָת מְכִילָה בְקוּשְׁתָּא.
Traduction
On a enseigné: il arrivait à R. Éliézer b. R. Çadoq et G b. Botnith, boutiquiers à Jérusalem, de remplir leurs mesures la veille de la fête, pour les remettre ainsi aux clients les jours de fête. Selon R. Hanania b. Aqabia, on agissait de même pendant les jours de demi-fête, en raison de la perte que l’acheteur pourrait éprouver dans sa mesure. Le rabbin amassa 300 mesures, et son compagnon fit de même (provenant des reliquats successifs d’huile vendue), qu’ils allèrent offrir au trésor sacré pour ne pas en profiter. Votre démarche n’était pas exigible, leur dirent les sages; mais puisque vous avez eu ce scrupule, le culte public en profitera. Comme il tomba un jour malade, les rabbins allèrent le visiter; venez voir, dit-il, cette main (sans tache), qui a toujours mesuré avec équité. – (81)Suit un passage déjà traduit (Sheqalim 5, 1)..
Pnei Moshe non traduit
תני. בתוספתא פ''ג מעשה וכו' אף הוא כונס וכו' ג' מאות חביות. והעלום לגזברים אמרו להן חכמים וכו' כן הוא בתוספתא:
אתין חמון. תראו היום יד ימין הזה שהיה רגיל למדוד ביושר ובאמת ועם כל זה החליתי בו:
אָמַר רִבִּי חֲנִינָה. מָאן דְּאָמַר דְּרַחֲמָנָא ווַתְרָן. יִתְווַתְרוּן בְּנֵי מָעוֹי אֶלָּא מַעֲרִיךְ רוּחֵיהּ וְגָבֵי דִידֵיהּ. אָמַר רִבִּי אָתָא. כְּתִיב וּ֝סְבִיבָ֗יו נִשְֽׂעֲרָ֥ה מְאֹֽד. מְדַקְדֵּק עִמָּהֶן כְּחוּד שְׂעָרָה. אָמַר רִבִּי יוֹסֵה בֵּירִבִּי בּוּן. לֹא מִטַּעַם הַזֶּה. אֶלָּא וְ֝נוֹרָ֗א עַל כָּל סְבִיבָֽיו. מוֹרָאוֹ עַל הַקְּרוֹבִים יוֹתֵר מִן הָֽרְחוֹקִים.
Traduction
Pnei Moshe non traduit
מאן דאמר רחמנא וותרן וכו'. גרסי' להא לעיל בפ''ה דשקלים בהלכה גבי עובדא כי האי ולומר שאין להרהר אחר מדותיו של הקב''ה:
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source